קמעות

קמעות | מאת רינה יוגל

מקורם של הקמעות הוא בתרבויות המזרח הקדום: בבל, מצרים, אירופה העתיקה ועוד. בתקופת הביניים הקמעות היו מוצר נפוץ ביותר ואמין ביותר. ברך כלל קמעות נעשו על ידי רב חשוב, או קבליסט ובספרי הקודש יש לנו הוכחות כי בתקופת העבר קמעות אכן הועילו.

כיום בעידן המודרני נראה שהקמעות חזרו לאופנה. סגולות, קמעות ומיסטיקה הן כיום חלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים רבים. בתחום זה התפתחו תורות רבות ושיטות שונות והמשיכה אל הקמעות רק הולכת ומתגברת עם הזמן. אולי דווקא בגלל תקופת המודרניזציה וההתפתחות הטכנולוגית שבה אנו חיים, התגבר הצורך לקמעות עתיקות המשרות רוגע ופשטות על האדם.

קמעות, סגולות ומה שבניהם…

• לכל קמע יש קשר רוחני חזק לבורא עולם. כאשר אנו משתמשים בקמע לשיפור חיינו אנו למעשה לא זקוקים לקמע עצמו, אלא לסגולות אשר הוא מכיל בתוכו.
• אין הגדרה מספיק שכלתנית שתוכל להסביר לנו סגולות מהן, אך ננסה בכל זאת. סגולות הינן תכונות. תכונות נעלות המכילות בתוכן מידות חיוביות ואמצעים יעילים.
• בעולם הרוח אנו לא צריכים להבין עם השכל, אלא עם הרגש וזה מה שהסגולות מספקות לנו בעצם. את ההבנה והאמונה דרך הרגש. כדי להבין מהן סגולות אנו צריכים להתקרב אליהן, לחוש אותן, לחיות אתן והכי חשוב להאמין בהן!
• סגולות אפשר למצוא בתוך קמעות שונים: ספרי קודש, ברכות, פסוקים, טיפות להצלחה ופרנסה ויש גם קמעות המעוצבים כתכשיטים אופנתיים.

קמעות ומקורם בתקופת הקבלה

• בכל התקופות הקודמות נהגו בני כל העדות והדתות לשאת קמעות מכל מיני סוגים. הקמעות האלו אצרו בתוכם סגולות ושימשו למטרות שונות כמו שמירה, הגנה רוחנית, כוח ומזל.
• יחסם של חכמי הקבלה לקמעות לא היה אחיד בכל התקופות. הרמב"ם למשל, מצד אחד התנגד לקמעות ובספרו "מורה נבוכים" הוא מתנגד בטענה שמדובר בעניין פסיכולוגי בלבד אשר אין לו משמעות אמיתית. מצד שני, בספרו ההלכתי "משנה ברורה" הוא דן בסוגיה האם מותר לטלטל את הקמעות בשבת.
• מקובלים רבים נוספים כמו הבעש"ט, הרשב"א והרמב"ן לא התנגדו כלל לכתיבת הקמעות ולאמונה בהן, הם רק אמרו שיש לשים לב היטב לכללים באשר לאופן הכנסת הקמעות, אופן נשיאתם וכו'.